ברוב המקרים שן שהגיעה לטיפול שורש- הגיעה אחרי הרס משמעותי שנגרם לה. הכתר מגן על השן מפני שבר עמוק – שברוב המקרים יגרום לצורך בעקירת השן (שום שתל אינו תחליף לשן טובה… ) .
מעבר לכך, כפי שהוסבר קודם, שן אחרי טיפול שורש היא מרוקנת מתוכן וכנראה גם “מיובשת” יותר, הדבר דומה להבדל בשבירות בין ענף יבש לענף לח – ענף יבש יישבר בקלות. וכאשר שן אחרי טיפול שורש נשברת – היא תמיד תישבר בצורה רעה.
יתר על כן, שן אחרי טיפול שורש- גם אם בוצע מבנה, מועדת לדליפת חיידקים דרך המבנה או הסתימה, טובים ככל שיהיו, בגלל שטח המגע העצום בין שטחי השן ההרוסה למבנה הגדול. הכתר – כאשר הוא מדוייק ונעשה כמו שצריך- מכסה את כל השן, ושטח הפנים המועד לדליפת חיידקים בנוסף לדבק הם מחסום כמעט עמיד לחיידקים לאורך זמן רב.
דליפת חיידקים דרך השן, תמיד תגרום למעברם דרך תעלות השורש ומשם אל העצם התומכת בשן. מכאן ועד לדלקת בעלת השפעה סיסטמית על בריאותנו היא קצרה.
יש מקרים שבהם העששת (רקבון השן) הגיעה כל כך עמוק וקרוב למוך השן שאנו מאוד מתלבטים האם ללכת לכיוון שמרני, כלומר סתימה, או לבצע טיפול שורש. יש לזכור שכאשר העששת מאוד עמוקה יש פגיעה מסויימת במוך השן – שבחלק מהמקרים היא כבר אינה הפיכה. אנו כרופאי שיניים לא יכולים לדעת מתי זה קורה.
בכל מקרה מומלץ לנצל הפוגה כאשר למתרפא אין כאבים באיזור (חוץ מרגישות לקור), ולנסות לבצע סתימה אם ניתן. יש לקחת בחשבון שכעבור תקופה קצרה – השן עלולה לא לסבול את המצב ויהיה צורך בכל זאת לבצע טיפול שורש, אפילו שנראה בהתחלה שהצלנו את השן .
שן שהיא כואבת מלכתחילה ללא קשר לרגישות כזו או אחרת ויש בה עששת עמוקה – היא תמיד שן שדורשת טיפול שורש.
לא. השן בנויה מ- 3 שכבות: אמייל, דנטין (חומרים קשים ) והשכבה השלישית היא מוך השן. בטיפול השורש מוציאים באמצעות פוצרים את מוך השן (בשפת העם: “העצב” ) מכל השן בצורה יסודית, וממלאים את השן בחומר דמוי גומי . טיפול השורש הוא שלב חשוב ביותר בסיכויי הישרדות של השן בעתיד- טיפול שורש רע (ולרוב זול) כמעט ולא ניתן לתקן ברוב המקרים – כך שהכי פשוט לבצע את טיפול השורש מלכתחילה ברמה הגבוהה ביותר. וחשוב לציין : זה לא כואב . טיפול השורש מאפשר לשן מתה להתקיים בגוף חי. הבעיה היא ששן אחרי טיפול שורש היא חלשה יותר לעומת שן חיה – ולכן חשוב מאוד לבצע כתר על שן אחרי טיפול שורש.
בהחלט. סתימה זמנית כהגדרתה היא זמנית. מדובר בסתימה מאוד דולפת ולא מדוייקת. תמיד נמצא עששת (רקבון) משמעותית מתחת לסתימה זמנית מוזנחת. בנוסף לכך עלול הדבר לגרום לדליפת חיידקים מתעלות השורש אל עבר העצם התומכת וליצירת זיהום בעצם (תהליך ציסטי/מורסה) דבר בעל השלכות בריאותיות סיסטמיות!
לצערנו, חומר האיטום האידאלי עדיין לא הומצא. לכן אנו משקיעים מאוד באיטום השן אחרי טיפול השורש הן על ידי מבנה והן על ידי כתר.
מבנה הוא שחזור הכותרת אחרי טיפול שורש על ידי חומר סתימה, עם או בלי בורג (מומלץ בלי, כל עוד ניתן למנוע כוחות שעלולים לסדוק את השורש). לאחר ביצוע המבנה השן משוחזרת לצורתה המקורית טרם הטיפול, אך אינה מוגנת מפני שבירה. לכן יש צורך בכתר אחרי ביצוע מבנה.
שן יכולה להתקיים בפה כל עוד השורשים הם שלמים והמעטפת החיצונית שלהם היא שלמה וללא פגע. ברגע שהשורש נסדק – כלומר יש מעבר מהפנים אל החוץ שלא דרך קצה השורש, זהו סדק בשורש.
סדק בשורש גורם לאובדן עצם חמור באיזור ולנזק משמעותי. שן שאובחנה עם סדק בשורש חייבת להיעקר בהקדם האפשרי.
באיזור העצם הסמוכה לשן המטופלת נוצרת בצקת קלה, הגורמת כאב עמום אחרי טיפול שורש הנמשך מספר ימים. נורמלי לחלוטין.
גם טיפול השורש הטוב ביותר יכול להיכשל . מחקרים מראים שכ 87% מטיפולי השורש שנעשו כמו שצריך יצליחו כעבור 5 שנים.
ככל שאיכות טיפול השורש יורדת – סיכויי הכשלון עולים בצורה תלולה.
לביצוע טיפול שורש מחדש- חידוש טיפול שורש יש מעל 72% הצלחה ל 5 שנים. כך שיש הצדקה מלאה לנסות לבצע את הטיפול , כל עוד מוודאים שאכן הסיבה היא כשלון של טיפול השורש ולא סדק בשן (שאז זה מחייב עקירה ) .
כאן אנו מגיעים לנושא מורכב. התשובה לכך היא כנראה צורה אנטומית בעייתית מאוד של קצה השורש שאינה מאפשרת הגעה אמיתית לקצה השורש על ידי המכשור שקיים ברשותנו . ולכן לא ניתן לנקות ביעילות אמיתית את השורשים במהלך טיפול השורש.
במקרה כזה אנו נכנסים בעזרת מיקרוסקופ טיפולי על קצה השורש – כירורגית , וכורתים רק את קצה השורש, תוך וידוא שאין סדק בשן (שיחייב עקירה), ומבצעים מיקרו סתימת שורש – מקצה השורש, לסתימה זו קוראים סתימה רטרוגרדית . ולפרוצדורה קוראים אפיסקטומי .
באמצעות המיקרוסקופ הטיפולי אנו מגיעים לסיכויי הצלחה של כ 95% וזאת בתנאי שמיצינו כהלכה את טיפול השורש , חידוש וכו’ . אין ערך לטיפול שורש כירורגי ללא טיפול שורש קודם אופטימלי . סיכויים גבוהים כאלה מצדיקים הצלה של השן, כי שום שתל לא יהווה תחליף הולם לשן טובה.
באפיסקטומי הקלאסי ללא מיקרוסקופ – שלצערנו עדיין מתבצע ברוב המקרים , יש סיכויי הצלחה של 51% בלבד !
