ממש לא. יש משמעות רבה לסדר הבקיעה והנשירה של שיני החלב. שיני החלב שומרות מקום לשיניים הקבועות, אובדן שן טרם זמנה עלול לגרום לבעיות שיחמירו את הצורך ביישור שיניים.
בנוסף לכך בפגיעה עששתית (רקבונית) חמורה בשן חלב יש מקרים שנפגע הנבט של השן הקבועה, וזה דבר חמור מאוד. לכן חשוב מאוד לטפל בשיני החלב – בדיוק כמו בשיניים קבועות
שומר מקום בא לפצות על מקומה של שן חלב שנעקרה טרם זמנה. שומר המקום מונע תזוזה של השיניים הסמוכות ובלסת הנגדית לעבר החלל שנוצר. מסתבר שלא בכל המקרים ובכל השיניים אכן קורות תזוזות – לשם כך יש להתייעץ עם אורתודונט.
ד”ר שנברגר – האורתודונטית במרפאה, תשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה בתחום
לצערי נעשים יותר מדי איטומי חריצים – הרבה יותר ממה שדרוש, כי מדובר בטיפול לא מזיק לכאורה, וכאמצעי לעשיית כסף קל מצד רופאים מסויימים. חשוב לציין שאיטומי חריצים נועדו אך ורק לחריצים שלא התפתחו בצורה מושלמת ואין בהם עששת – ורוב המקרים אינם כאלה. ביצוע איטום חריצים בשן עם מבנה חריצים מושלם – הוא מיותר לחלוטין, ואף עלול להזיק!!! יש לפנות לרופא השיניים לייעוץ מדוקדק באשר לצורך באיטום חריצים.
חד משמעית: מרדימים ילדים באמצעות מסיכה, כל עוד זה ניתן. זה לא דוקר, זה לא כואב, 3 שאיפות והילד ישן. מחקרים מצאו שילדים שהורדמו בצורה טראומטית (זריקה למשל) חוו הפרעות התנהגות חולפות בדרגות כאלה ואחרות. לאחר שהילד רדום, עוברים במידת הצורך לעירוי.
קיימים מספר גזים להרדמה, אנו משתמשים בסבופלורן – שנחשב היום לחומר הטוב ביותר (והיקר ביותר…) בעולם להרדמת ילדים. אנחנו לא משתמשים במרפאה בהלוטן שהוא חומר רעיל לכבד, וכיכב לאחרונה בחדשות, וגם לא באיזופלורן שנחשב לחומר יעיל למבוגרים, אך לא נעים להרדמת ילדים.
המרדימים שלנו וכן הצוות, הם בעלי נסיון רב מאוד בהרדמת ילדים ובגישה נכונה אליהם.
קיטוע מוך הוא מעין טיפול שורש חלקי לילדים. שן החלב היא שן קטנה מאוד, ומוך השן ביחס לגודלה הוא גדול מאוד. במילים אחרות – חור מאוד קטן בשן הוא כבר קרוב מאוד לטיפול שורש.
כשהעששת קרובה מאוד למוך, או שההרס הכותרתי של השן הוא גדול. מבצעים קיטוע מוך.
בטיפול זה מסלקים את מוך השן בדומה לטיפול שורש אצל מבוגרים, אך לא נוגעים בתעלות השורש. במקום זאת שמים חומר הממית את שארית המוך הנותר.
בשל רעילות החומר ממית המוך וסכנת דלף החוצה, חובה לבצע כתר טרומי על כל שן שעברה קיטוע מוך.
כתר טרומי יכול להיות אפור או כתר אסתטי פלסטי, בכל מקרה זהו מעין כתר זמני קבוע, שלא נעשה על פי מידה מדוייקת, אך אמור להחזיק מספיק זמן – עד שהשן החלבית תנשור.
בכל קיטוע מוך כפי שציינתי קודם, חובה להגן על השן בכתר טרומי.
מומלץ להביא את הילד/ה מגיל שנה וחצי, אז משיגים שני מטרות יחד : בניית אמון בין הילד לרופא, וכמובן בדיקת השיניים.
החותכת התחתונה (לרוב) המרכזית, היא הראשונה שתבקע, וזה יקרה בגיל 4-6 חודשים. השן האחרונה שתבקע היא הטוחנת האחורית (עליונה או תחתונה) סביב גיל 24-30 חודש. ייתכנו שינויים וחריגות בסדרי הבקיעה ובזמנים. לרוב אין סיבה לדאגה. מספר השיניים החלביות אצל ילד עד גיל 6 הוא 20
בגיל 6-6.5 בוקעות הטוחנות הראשונות הקבועות, לאחר מכן החותכות התחתונות, לאחר מכן החותכות העליונות, אחר כך המלתעות ובסוף הניבים. הניב העליון הוא השן הבעייתית ביותר לבקיעה, בגלל שמסלול הבקיעה שלו הוא המסובך ביותר. החלפת השיניים מסתיימת בדרך כלל לקראת גיל 13. עם בקיעת שיני הבינה יש 32 שיניים בסך הכל.
היום ידוע שלא רק ממתקים גורמים חורים בשיניים. לכן לא נוטים היום לאסור על ילדים לצרוך ממתקים, בסופו של דבר זה הרי בלתי אפשרי. פחמימות מכל סוג שהוא, ובעיקר מבושלות גורמות חורים בשיניים (עששת). ככלל רצוי לא “לחטוף” בין הארוחות, לרכז את הממתקים לפעם אחת אחרי אחת הארוחות, ולאחריה לצחצח את השיניים. פעילות החיידקים גורמי העששת קורית כל פעם חצי שעה אחרי הכנסת מזון המכיל פחמימות לפה, המסקנה היא : לצמצם את מספר הארוחות ביום למה שנדרש.